אם נשאל, לרובנו יש כנראה השקפה דומה מאוד על מהו תיאטרון, אך למרות הרעיון האוניברסלי הזה של משהו שמבוצע, בדרך כלל על במה, לשם בידורנו, ישנם סוגים רבים של תיאטרון הספציפיים לתרבויות שונות ברחבי העולם. במדינות מסוימות, כמו יפן למשל, סוגי התיאטרון מוגדרים על ידי סגנונות ומוסכמות ספציפיים מאוד, אפילו כללים. תיאטרון מסורתי בכל מקום התפתח בדרך כלל לאורך מאות שנים, אך שומר על רבים ממאפייניו המקוריים גם כאשר הוא מבוצע על במות מודרניות. להלן כמה סוגי תיאטרון מעניינים מרחבי העולם.
1 נו - יפן
ביפן ישנם סוגים שונים של תיאטרון, וקל להבחין ביניהם ברגע שמכירים את הניואנסים. תיאטרון הנו (Noh) הוא מופע של שירה וריקוד, ומאז שנוצר במאה ה-14, הוא נותר שקוע במסורות שלו. כל המבצעים בתיאטרון הנו הם גברים, המציגים בתלבושות עשירות וכבדות, בתנועות איטיות ועם דיאלוג מונוטוני, פיוטי בטון שלו. הנושאים קשורים לעיתים קרובות לעל-טבעי, לעולם הרוחני ולחלומות, כאשר העלילות והסיפורים שאובים מהיסטוריה, מאגדות ומספרות. הדמות הראשית (שיטה - Shite) לובשת לרוב מסכה המגולפת מברוש יפני, המגלה לקהל איזה סוג של דמות הוא מגלם. מופעי הנו מתקיימים על סוג ספציפי של במה שהיא מרובעת עם גג הנתמך על ידי 4 עמודי פינה, פתוחה משלושה צדדים, ועם קיר אחורי שעליו מצוירת תמונה של עץ אורן.
2 וויאנג - אינדונזיה
השם אולי אינו מוכר, אך תרגומו לעברית הוא תיאטרון בובות ג'אווני. ההערכה היא שהוא מתוארך למאה ה-1, כאשר יובא מהודו או מסין. ישנם כמה הבדלים אזוריים בין גרסאות של וויאנג ג'אווני לוויאנג באלינזי, אך עקרונות המופע נותרים זהים. המוכר שבהם הוא וויאנג קוליט (Wayang Kulit), שבו הבובות עשויות מעורות תאו המורכבים על מקלות במבוק, המונעים מול אור כדי להטיל צללים על מסך לבן. אתם צריכים כוח סיבולת כדי להשתתף במופע וויאנג קוליט, שכן מופעים רבים נמשכים לילה שלם בזמן שמפעילי הבובות מציגים את הדרמות שלהם.
3 משחקי הפסיון - גלובלי
בתרבויות רבות ישנם פסטיבלים קתוליים שעשויים לכלול תהלוכות ושחזורים, או מנחות לקדושים. בין אלה ניתן למצוא את הדרמות המכונות משחקי הפסיון (Passion Plays). אלה מתייחסים ספציפית לפסיון של ישו – כלומר משפטו, סבלו ומותו, ובהתאם לתקופת הפסטיבל הרלוונטית, הם מבוצעים במהלך התענית (Lent). המחזות התפתחו מטקסים נוצריים מוקדמים עד שהפכו למחזה מרהיב למדי כשמוזיקה מוסיפה לדרמה. המפורסם שבין משחקי הפסיון מתקיים מדי 10 שנים באובראמרגאו (Oberammergau) שבגרמניה. הוא בוצע לראשונה בשנת 1634 וההופעה הבאה תהיה בשנת 2020. זהו אירוע שבו חצי מהכפר מעורב, כך שהמוני התיירים המבקרים זוכים בדרך כלל לצפות בכ-2,000 מבצעים כהם מציגים באופן דרמטי את חייו של ישו מכניסתו לירושלים ועד לתחייתו.
4 קאטאקאלי - הודו
כולנו יודעים שאנשי הודו אוהבים להתבדר ומלאי תשוקה לסרטים, לשירה ולריקוד. אין זה פלא אפוא שבהודו יש סגנונות רבים של תיאטרון. חלקם נותרו מזוהים עם אזורים מסוימים ורבים מסגנונות התיאטרון המסורתיים מציגים סיפורים המבוססים על המהאבהארטה – אחד משני האפוסים הגדולים בסנסקריט (השני הוא הראמאיאנה). סגנון אחד כזה הוא קאטאקאלי (Kathakali). מקורו של הקאטאקאלי במדינת קרלה הדרומית במאה ה-17, והוא מתאפיין בתלבושות ואיפור מורכבים, ובמחוות ותנועות גוף ייחודיות המבוצעות בתזמון מושלם למוזיקה. תיפוף וכלי הקשה התפתחו במהלך השנים והפכו למאפיין מרכזי של המוזיקה. ישנם 101 סיפורי קאטאקאלי, אך פחות משליש מהם מבוצעים כיום.
5 אופרה סינית - סין
אני חובב של אופרה מסורתית, אבל אני חייב לומר שאופרה סינית פשוט גדולה עליי. מעולם לא הייתה לי בעיה עם סרטים מתורגמים או אופרה בשפה זרה, אך הייתי אומר שאופרה סינית היא בהחלט טעם נרכש עבור האוזן המערבית. האופרה הסינית התפתחה מאוסף גדול של מחזות מתקופת שושלת סונג (960-1279). במהלך שושלת יואן, המופעים האקרובטיים והמוזיקליים הפכו למתוחכמים ומאורגנים יותר עם מבנה של 4-5 מערכות. דרמת יואן זו הלכה והסתעפה לפי אזורים ככל שהתפשטה ברחבי סין. ההערכה היא שישנם 368 סגנונות של אופרה סינית. אחד הסגנונות הנפוצים והפופולריים ביותר, שהוא למעשה אינו בית תיאטרון אלא סוגה, הוא אופרת בייג'ינג.
6 תיאטרון יורובה - ניגריה
למרות שישנם סוגים רבים של תיאטרון באפריקה, הם די הומוגניים בצורתם, ומבוססים על סיפורים וריקודים אתניים ושבטיים המועברים מדור לדור במשך מאות שנים. לחלקם יש מאפיינים מגדירים כמו המסכות המשמשות בדרמה של בני האיגבו (Igbo). תיאטרון היורובה (Yoruba), לעומת זאת, הוא חדש יחסית, והתפתח בשנות ה-40 של המאה ה-20. זוהי גרסה של אופרת עם המשלבת פנטומימה, תלבושות צבעוניות בוהקות, תיפוף מסורתי ופולקלור. באופן כללי, המופעים מתאימים לאחד משלושה נושאים – סיפורי עם פנטסטיים, סיפורים בעלי מסורת היסטורית המועברת בעל פה, או סאטירה חברתית פארסית. הוא מבוצע לרוב על ידי להקות נודדות מקצועיות.
7 לאקון באסאק - קמבודיה
לאקון באסאק (Lakhon bassac) הוא אחד מסוגי התיאטרון הפופולריים ביותר בקמבודיה. זהו תיאטרון עם השואב רבים ממאפייניו מהאופרה הווייטנאמית (לא מפתיע בהתחשב בכך שהאזור שבו הוא התפתח היה חלקו קמבודי וחלקו דרום-וייטנאמי). הוא כולל גם אלמנטים תיאטרליים שמקורם בהודו. בניגוד לכמה סוגים של לאקון קמבודי, המיועדים לקבוצות של גברים או נשים בלבד, באסאק מבוצע על ידי גברים ונשים כאחד. תלבושות הגברים מזכירות תלבושות של אופרה וייטנאמית, בעוד הדמויות הנשיות לובשות לבוש קמבודי מסורתי. הוא מזוהה על ידי מחוות מוגזמות, מלודרמטיות וקומיות המציגות סצנות מהספרות החמרית העתיקה, עם דגש מיוחד על המאבק בין רוחות טובות ורעות.
האם ביקרתם אי פעם במופע של אחת מצורות התיאטרון הללו? אשמח לשמוע אם יש לכם סוגי תיאטרון ייחודיים במדינה או באזור שלכם.
